עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
משאלת מוות.
01/06/2019 19:59
☯MoonChild☯

משאלת מוות אחת אבקש, אחת ולא יותר. כך או כך, את השניה כבר לא אוכל יותר.משאלת מוות קטנה, זעירה ביותר, מתחשבת, איכותית אך צנועה.

משאלת מוות כוכב נופל, ממך ביקשתי אתמול בלילה. משאלה בה תוכל להכיל אותי כוכב קטן, לגרום לי ליפול כמוך בין עפר ואפר, בתוך כל הכאוס בארץ הזו.

אבקש אותה, את המשאלה הקטנה, להיות כמוך כוכב, שלו שמים לב. להיות כמוך, כוכב קטן, להגשים משאלות של אחרים, כי את שלי כבר לא אוכל להגשים.

כוכב קטן וזוהר בחשיכה, הראה לי את הדרך, הראה לי את החוזקה. תן לי את הכח, אתן לך אותי, למענך כוכב קטן, זעירה בתוכך, חסרת משקל, זהות, תן לי את שלך.

תן לי שאוכל להיות אתה.

זוהי בקשה, בקשה קטנה מאד כוכב קטן.


שישי, 11 באוגוסט 2017 , 19:12.

0 תגובות
24 באוקטובר, שלישי שעה 07:43 : 2017
24/10/2017 07:44
☯MoonChild☯

מהמקום ממנו אני מגיעה יש שמש חסרת אור, שמש שחורה.

אל המקום אליו אני הולכת אפילו אותה אין, רק אוויר ללא חמצן ושמים נקיים וצלולים, אליהם רק ניתן לצלול , לטבוע. 

אין צבע, טעם, ריח או כל תחושה.

אפילו אין מה לראות, כי שום דבר כבר לא בהיר, שחור לחלוטין כמו לילה נצחי.

את הלב שלי כבר לא מרגישה פועם יותר, לא מרגישה את הכאב, ואפילו לא את השמחה.

מרגיש לי רקוב מבפנים, אני כבר לא צריכה.

0 תגובות
20 ביוני , יום רביעי , שעה 02:59 ; 2018
20/06/2018 02:59
☯MoonChild☯

כבר ימים ספורים אני מנסה לשכנע את עצמי שאני לא מי שהייתי בעבר.

מנסה להבין מהי ההרגשה הזאת, כאילו אחוזת דיבוק, ריקנות שמתמלאת ומתרוקנת כמו הירח שעליו נופל האור..

0 תגובות
11 באוגוסט 2017 , שעה 19:12 יום שישי.
11/08/2017 19:12
☯MoonChild☯

משאלת מוות ;

משאלת מוות אחת אבקש, אחת ולא יותר. כך או כך, את השניה כבר לא אוכל יותר.משאלת מוות קטנה, זעירה ביותר, מתחשבת, איכותית אך צנועה.

משאלת מוות כוכב נופל, ממך ביקשתי אתמול בלילה. משאלה בה תוכל להכיל אותי כוכב קטן, לגרום לי ליפול כמוך בין עפר ואפר, בתוך כל הכאוס בארץ הזו.

אבקש אותה, את המשאלה הקטנה, להיות כמוך כוכב, שלו שמים לב. להיות כמוך, כוכב קטן, להגשים משאלות של אחרים, כי את שלי כבר לא אוכל להגשים.

כוכב קטן וזוהר בחשיכה, הראה לי את הדרך, הראה לי את החוזקה. תן לי את הכח, אתן לך אותי, למענך כוכב קטן, זעירה בתוכך, חסרת משקל, זהות, תן לי את שלך.

תן לי שאוכל להיות אתה.

זוהי בקשה, בקשה קטנה מאד כוכב קטן

0 תגובות
יום חמישי, צהרי היום, 19 באפריל , 2018 ;
22/04/2018 12:00
☯MoonChild☯
שוב היא הצופה מהצד, מביטה בהרי הגולן הרחוקים הנושקים לרקיע.
בנסיעה מביטה בהם נעלמים במהירות מן העין כשגרם הררי קרוב מגביה עצמו ברוחבו ואורכו ומעלים את אותם ההרים מן העין.
דמיונה הפורה הופך את עצי הברוש הנישאים גם הם אל השמים כמו ילדים קטנים שמרימים ידם מעלה אל עבר השמיים ומנסים לגעת בענני הנוצה.
הם כה רכים, רכים לעין וללב וזה נדמה שנערכת תחרות בטבע כאילו כל מה שנולד וכל מה שנושן מנסה להגיע אליהם ולחוש בהם.
האם גם היא צריכה להשתתף בה? בתחרות הטבע הזאת, או שעליה להינות מן המותר ?
1 תגובות
זמן רב.
11/04/2018 18:51
☯MoonChild☯
שלום לכולם, מזה זמן רב שלא כתבתי בבלוג, חשתי ששורה, ועדיין חסימה של מוזה.
זה הכל עניין של זמן נאמר לי, והתפתח הרבה בזמן האחרון אבל לעולם לא שכחתי את המקום הזה, המקום בו העט החופשיה עוזרת למוח שלנו לבטא את עצמו, לא רק למוח למרות שהוא מורה לנו על הרגשות שלנו ..אבל בעיקר הנפש, היא זו שמתארת את מורכבותה..כשהיא עצמה מדברת אל קהל רחב בעיוורון, כי למעשה, אינני יודעת מי כאן קורא זאת..אבל מה שאני כן יודעת ובטוחה בו, הוא שאני מעריכה את זה מאד .אתכם. תודה לכם. עוד אכתוב ואני מבטיחה שאכתוב כשאוכל ואם לא בשבילי אז בשבילכם. אם הכתיבה שלי עוד מסקרנת בודדים מכם לפחות. ❤
1 תגובות
ראשון, 13 באוגוסט 2017, בשעה 22:4
19/08/2017 15:21
☯MoonChild☯

"אני חסר פנים"

ואני האומן.

"אני עצוב"

ואני המלנכוליה.

"אני כואב"

ואני הכאב.

"אני שוכב"

ואני הקבר שלך.

"אני מת"

ואני נושם.

 

אני רוצה לומר, לכם, אנשים יקרים, מה אני מרגישה עכשיו, אבל אני לא בטוחה שזו הרגשתי, לכן.. אני יאמר :

ריקנות.

גם היא, תחושה ממלאת.

מסתבר שהריק..יכול גם למלא, אנשים.

מסתבר.

3 תגובות
יום רביעי 2016, 6 בינואר (1) 10:18
16/05/2017 12:05
☯MoonChild☯
הוא ניתק אותי מכל מחשבותיי ומהנפש ששוב פשוט איבדה כל תקווה.
הוא מנסה לחזק אותי אבל גם מחליש כי כמו שלא בכל האופן המקובל מוריד אותי למטה לפעמים כשאני חושבת למעלה.
נשימות קצרות , רבות, רבות מאד למעט בכך שלא נשלטות על ידי.
והגיח חדש מהפינה, המחשבות שלי הן כמובן שכבר אולי איבדו מפרטיותן.
אני חדירה לכל מחשבה שבעבר לא הנחתי לה להתקיים בי .
כעת ויתרתי ומחכה שוב.
מחכה לאהבתי,לא הדמות על הסוס הלבן אלא הטוהר השחור שמנקה את שמי ומוחה על יגוני בדמות שמחה.
והאירוני הוא ההפוך מכך ששמחתי עוטה את גלימת היגון. והיא עצובה גם כן מעט בכך שאחרים לא מבינים אותה, את מקור מהותה החינני בלא שקר . 
אלא אמת, והאמת דוקרת את העין וצובטת את הלב בדיוק כמו כל פקודה בלתי חוקית בעליל.
אבל גם היא,אותה הפקודה, לא מובנת עדיין.
0 תגובות
21 בפברואר (2) יום שלישי, 2017 (14:20)
21/02/2017 14:26
☯MoonChild☯
,theres no one by my side
,theres things you cant denied
,like fire blows my heart
.theres nothing left to find

,theres no one by my side
,im ruin like you asked
,theres things you cant denied
.like acid in my veins

,theres something missing there
,that someone took before
,beside things you have left in there
.that no one looking for anymore

,theres no one by my side
,theres things you cant denied
,like fire blows my heart
.theres nothing left to find

,theres no one by my side
,im ruin as much as i can
,theres things you cant denied
.like a burns in my face

,theres things you torn apart me
,like soul, happiness and heart
,and all you left behind, was me
.as a sacrifice which left so numb

,theres things you cant denied
,like my existence in your mind
.and you wont give up, entire my whole life
0 תגובות
5 באוקטובר (10) יום רביעי 17:37
05/10/2016 17:54
☯MoonChild☯
בבוקר כשפקחתי את עיניי ולנגד עיניי השתקפה בבואתי לא רק במראה , זה היה כמעין מבט אינסופי . מבט חסר קיץ.
התרוממתי מהמיטה והשעון צלצל דקות ספורות מיד אחרי , צעדתי אל מעבר לדלת להסתכל מהחלון הצר. 
ראיתי שעדיין מעט חשוך , שטפתי את פניי , התלבשתי ופצחתי אל אותו הכלב שנחשב כבן המשפחה, לפפתי את ידיי סביב קולרו והידקתי את הרצועה, והחלתי יצאתי ..צועדת וצועדת ונושמת את אור הבוקר.
יודעת שיש אחרים שאותו לא ינשמו יותר ועוד יותר חשבתי על היום שהולך להיות לי. הבנתי כי הוא לא יהיה פשוט.
אבל אני האדישה עוד נותרתי שוב לבדי בוהה בהריסות ונפץ האדם כשעשה ומבינה שאולי אני לא לבד כמו אותם האנשים שדעתם נטרפה עליהם ומבינה מהי אדישות אמיתית של חוסר צדק וויתור על החיים..אני עדיין חופשיה, אומנם לא כציפור כי עם כל הכבוד יש חוקים.
אך הם?הם מזמן לא הם , כי החוקים אפילו עליהם לא חלים.
ואני כצדק, לא צדק אלא נגה .
0 תגובות
« הקודם 1 2 3 הבא »
אודות
"יש אנשים שמרגישים את הגשם, אחרים נרטבים ממנו."
~ בוב מארלי~
חברים
איירו
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש